טלפון  03-7326997

סיכום סקר עמדות עובדים ומנהלים על המשרד ההיברידי והצעה לתכנית קונספט

חדר פרטי עם אקווריום במשרד ותקרה מעץ

סיכום הסקר נועד כדי להבין את הלך הרוח של עובדים\ות ומנהלים\ות בישראל לגבי סביבת העבודה הפיזית המיטבית. לעמדות עובדים חשיבות רבה כיון שהוכח מחקרית ששביעות רצון של עובדים קשורה לתפוקת עבודה ולפרמטרים חשובים נוספים.
את הסקר הפקנו:  ד"ר גלית סיני קרמונה, סוציולוגית ומתודולוגית של סקרים בארגונים ומיכל רוזן מעצבת משרדים, בוגרת מדעים ואסטרטגית של סביבת העבודה. הוא הסתיים בנובמבר 2020 ונערך בשיתוף עם הפאנל האינטרנטי סקרנט. בסקר בדקנו עמדות 300 עובדים\ות ו50 מנכ"לים\יות וסמנכ"לי\יות משאבי אנוש לגבי סביבת העבודה העתידית
בהתאם למסקנות הסקר מוצגת לך בסוף המאמר תכנית קונספט תכנון משרדים לפי מודל העבודה ההיברידי שככל הנראה יהפוך למודל העבודה המוביל בארגונים.

למי שרוצה לקרוא תקציר בזק של סיכום הסקר, אפשר לקרוא רק את הכותרות והמשפטים המובלטים להבנת הסקר ומסקנותיו.

נתחיל : )

מטרות הסקר הישראלי על סביבת העבודה
1. לבחון מהם המודלים של סביבת העבודה הפיזית בימים אלו ועמדות עובדים ומנהלים לגבי המודל
האופטימלי.

2. לבדוק עמדות עובדים ומנהלים לגבי שתי הנחות בסיסיות שלנו על סביבת העבודה:
א. סביבת העבודה האופטימלית צריכה לאפשר איזון בין פרטיות לשיתוף.

ב. האיזון יושג באמצעות שילוב של חללים משותפים שבהם יבוצעו משימות הקשורות לעבודת צוות
ולשיתוף, עם חדרים פרטיים, כלומר, חדר לכל עובד, גם אם מידותיו מינימליות, לביצוע עבודות
הדורשות ריכוז.

3. לבחון עמדות עובדים ומנהלים לגבי האופן המיטבי בו תתבצע בעתיד העבודה במשרד ההיברידי.

4. להציע קונספט תכנון מתאים למסקנות הסקר ולהציג תכנית רעיונית למשרד ההיברידי העתידי.

מודל העבודה השכיח היום
בסקר מצאנו שכמעט מחצית העובדים  (47%) עובדים במודל ההיברידי, 36% עובדים רק מהמשרד ו17% רק מהבית.
הנתונים האלו תואמים גם לעמדות עובדים ומנהלים לגבי המשרד ההיברידי. 61% מהעובדים ו76% מהמנהלים סבורים שזה מודל העבודה העתידית הטוב או הנכון ביותר.

 

האם בימים אלו רוב העובדים בחברה שלך...

סקר על סביבת העבודה המיטבית בהשתתפות 300 עובדים ו50 מנהלים רוב העובדים נמצאים כמה ימים במשרד וכמה בבית

מהי לדעתך צורת העבודה העתידית "הנכונה ביותר"?

בסקר עמדות מנהלים ועובדים רוב העובדים והמנהלים חושבים שעבודה בשיטה ההיברידית מהבית ומהמשרד במשולב היא הטובה ביותר

סביבת העבודה המיטבית
מתוצאות הסקר עולה ששלוש צורות העבודה השכיחות ביותר הן:
שילוב של חדרי עבודה פרטיים עם חללים משותפים.(26% )
חדרים משותפים ל2-3 עובדים ( 22% )
חללי עבודה משותפים פתוחים (17% )

איך היית מתאר\ת את סביבת העבודה המשרדית בארגון שלך?

תוצאות סקר עובדים ומנהלים לגבי השאלה אפוא אתה עובד היום

עם זאת, סביבות עבודה אלו אינן נתפסות כאופטימליות. לפי הסקר, סביבת העבודה שהעובדים
תופסים כמיטבית היא חדר עבודה פרטי (49%). בפער גדול אחריו מדרגים 14% את החדר המשותף ובמקום השלישי, 12% מהעובדים מעדיפים שילוב של חדרים פרטיים עם אזורים משותפים.

באיזו סביבת עבודה משרדית היית מעדיף\ה לעבוד?

רוב העובדים ענו שחדר פרטי הוא הסביבה המתאימה ביותר לעבודה פרטנית

הפער בין עמדות מנהלים לעמדות עובדים
מעניין לציין שקיים פער גדול בין עמדות מנהלים ועמדות עובדים לגבי סביבת העבודה המיטבית. בעוד
ש49% מהעובדים חושבים שחדר עבודה פרטי הוא אופטימלי לעבודה רק11% מהמנהלים חושבים כך.
ובעוד ש12% מהעובדים בלבד מצדדים בשילוב של חדר פרטי עם אזורי עבודה משותפים (פתוחים), 60% מהמנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש חושבים שזו סביבת העבודה המיטבית.
הנתונים לגבי הפערים בין עמדות מנהלים ועובדים אינם מופיעים בגרפים כאן אבל התפרסמו
בכתבה בגלובס  מה23-24.11.2020 בע' 29 שניתחה את הסקר (במהדורה המודפסת)
הפער הגדול הזה משקף את הקונפליקט הטבעי בין עמדות מנהלים לעובדים. לדעתנו, ככל שההבנה בהנהלת ארגונים שהצורך בחדר פרטי לעובדים הוא אמיתי ונובע מצרכים בסיסיים תחלחל ותשמש נקודת מוצא לתכנון סביבת העבודה העתידית אפשר יהיה להגיע לעיצוב משרדים אפקטיבי ומחבר יותר בין הארגון לעובדים.
סביבות העבודה הכי פחות יעילות
חללי עבודה פתוחים – אופן ספייס (6%) שיטת העמדה החמה (4%)  ועבודה בקיוביקלס ( 3% ) נמצאו הכי פחות אהודים בקרב העובדים.

הנתונים הללו מרמזים על כך שדרושה בחינה יסודית ומעמיקה לפני קבלת החלטות לגבי תכנון סביבת העבודה העתידית, במיוחד, כאמור, כיון ששביעות הרצון של העובדים היא פרמטר חשוב לשימור עובדים והתגלתה במחקרים גם כקשורה לתפוקת עבודה גבוהה יותר.
יחד עם זאת, עבודה בחדרים פרטיים לבדה אינה מספקת לפי הסקר את סביבת העבודה המיטבית!

בעוד שחדר פרטי  לכל עובד הוא אופטימלי לפרודוקטיביות ולעמידה במשימות וביעדים לפי 44% מהנשאלים וכן לשביעות רצון מהתפקיד ומימוש עצמי לפי 36% מהנשאלים, המשימות המשותפות: עבודת צוות, שיתוף ויצירתיות, יצירת תקשורת טובה ויחסי חברות בין עובדים וטיפוח תחושת השייכות והמחוברות לארגון יתבצעו לדעת העובדים והמנהלים כאחד טוב יותר בחלל העבודה המשותף.
מכאן שכדי לאפשר לעובדים לעבוד באופן אופטימלי בכל תרחישי העבודה הנדרשים היום כחלק משגרת העבודה לא די בחדרים פרטיים בלבד או בעבודה בחלל פתוח בלבד אלא צריך לשלב את שתי הפונקציות כחלק ממבנה המשרדים.

 

אפוא לדעתך עובדים יכולים לממש יותר את היעדים הבאים?

תפקידיהם השונים של חדר פרטי וחלל משותף בתמהיל הפעילות הכללי בסביבת העבודה

הממצאים הללו תואמים ממצאים של מחקר שהתבצע במרץ 2019 במכון המחקר של מיקרוסופט בו לקחו חלק כ250 עובדים במטה החברה בסיאטל. במחקר זה מצאו החוקרים ששביעות הרצון ותפוקת העבודה של מהנדסי תוכנה ועובדים בארבעה תחומים נוספים: תכנון פרויקטים, תפעול מחשוב, שיווק ותוכנית עסקית ואופרציות הן הגבוהות ביותר כשהעובדים מבצעים את העבודה הפרטנית בחדר פרטי ואת עבודת הצוות בחלל משותף.
ומה קורה לשיתוף ולתקשורת הפיזית בין העובדים כאשר הם עוברים לעבוד במשרד פתוח? מחקר שבוצע ב2018 על ידי חוקרים מהרווארד גילה כי התקשורת הפיזית דווקא ירדה ב72% כאשר עובדים עברו לעבוד במשרד פתוח אחרי שנהגו לעבוד בקיוביקלס והתקשורת הדיגיטלית עלתה ב56%.
את הממצאים המפתיעים הללו אפשר להסביר בכך שהעובדים שפרטיותם ויכולת העבודה הפרטנית שלהם נפגעו הגיבו על ידי יצירת "קירות בלתי נראים" , כלומר, יצרו תרבות ארגונית שמעודדת תקשורת דיגיטלית במקום תקשורת פיזית כדי להגן על עצמם מהסחות דעת והפרעות. אם תסיירו במשרדי הייטק רבים ותראו את העובדים מדור הZ וגם מדורות אחרים חמושים באזניות תקבלו מושג עד כמה חוסר האיזון בין פרטיות לשיתוף במקומות עבודה שמבוססים על חללים פתוחים בלבד פוגע לא רק ביכולת לעבודה פרטנית אלא גם בשיתוף, בעבודת הצוות ובטיפוח קהילת עובדים.

המחקר המעניין מהרווארד מעלה נקודה נוספת למחשבה:  באופן אינטואיטיבי היינו יכולים לחשוב שמשרדים פתוחים יעודדו שיתוף ותקשורת פיזית אבל כשבודקים את הנושא באופן מעשי באמצעות מחקר מגלים שמושגת התוצאה ההפוכה. המחקר מדגים עד כמה חשוב לבצע מחקרים ועליהם לבסס את אפיון סביבת העבודה לארגונים ולא להסתמך על אינטואיציות, תיאוריות ותחושות בטן ללא בדיקה שתאושש אותן.

למרות הממצאים החשובים הללו נראה היה לפני פרוץ הקורונה לחיינו שהגשמת המודל האופטימלי היא בגדר חלום רחוק לרוב הארגונים כיון שהיא דורשת הקצאת שטחים גדולה משמעותית מזו שנהוגה ברוב הארגונים בעולם היום. ארגונים שביססו את משרדיהם על מתודולוגיה של משרד פתוח התקשו לעשות תפנית חדה ולהקצות חדר לכל עובד גם אם היו מודעים לצורך. ולא רק זאת, המגמה בין 2010 ל2020 היא צמצום מתמיד של שטחי העבודה הפרטיים ודגש על שטחי עבודה משותפים. לפי מכון המחקר של משרד האדריכלות הגדול בעולם, גנסלר, בעוד שב2010 שטח פרטי ממוצע לעובד היה 6 מ"ר, ב2015 הצטמצם השטח ל4.5 מ"ר בלבד והמגמה נמשכה עד שנת 2020.
באופן מפתיע, דווקא מגפת הקורונה יצרה חלון הזדמנות נדיר לממש את המודל האידיאלי של המשרדים באמצעות המעבר למשרד ההיברידי.

עבודה בחדר פרטי ומודל העבודה ההיברידי
כדי לעזור לארגונים לקבוע מהו היחס המשוער הרצוי במשרדים בין משימות הדורשות עבודה בריכוז לעומת כאלו הדורשות עבודת צוות ושיתוף במודל העבודה ההיברידי, שאלנו את העובדים האם לדעתם יוכלו לבצע הפרדה בין משימות הדורשות עבודה פרטנית בריכוז לבין משימות הדורשות עבודת צוות ושיתוף ולבצע עבודה אישית רק בבית ועבודת צוות רק במשרד.
מצאנו ש63% מהעובדים חושבים שיוכלו להפריד בין שני סוגי המשימות ולבצע את העבודה הפרטנית מהבית בלבד. יחד עם זאת 27% אינם בטוחים בכך.

האם לדעתך המודל העבודה ההיברידית תצליח\י לחלק את העשייה שלך לעבודה אישית בבית ולעבודת צוות במשרד?

על פי סקר עמדות עובדים ומנהלים מנובמבר 2020 רוב העובדים סבורים שאפשר להפריד בין עבודה פרטנית שתבוצע בבית בלבד לבין עבודה קבוצתית במשרד

המעבר לעבודה מהבית בחלק מימי העבודה מאפשר ביצוע חלק ניכר מהעבודה הפרטנית מהבית. בנוסף, כיון שרוב העובדים סבורים שיוכלו להפריד בין עבודה פרטנית בבית לעבודת צוות ושיתוף במשרד נראה שאפשר יהיה להסתפק בחדר פרטי קטן מאוד לכל עובד למספר שעות מצומצם כאשר הוא מגיע למשרד.
שיקול נוסף לגבי מספר החדרים הפרטיים שיש להקצות בכל ארגון הוא מספר העובדים המגיעים למשרד בכל יום לפי מודל העבודה ההיברידי.
שאלנו את המנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש האם עדיף לדעתם להקצות חדרים מרווחים גם אם המשמעות היא שלא כל עובד יקבל חדר או להקצות חדר לכל עובד גם אם הוא קטן מאוד. לא מצאנו העדפה משמעותית,
לגישה אחת על פני השנייה.

בסביבת עבודה ארגונית שמעוצבת כחדרים פרטיים - מה יותר חשוב לדעתך?

לפי סקר עמדות עובדים ומנהלים מנובמבר 2020 גרף זה מתיייחס לעמדות מנהלים בלבד לגבי גודל חדר פרטי מינימלי רצוי

כדי לקבוע את גודל החדר הרצוי הסתמכנו על ההשערה שרוב העבודה הפרטנית מבוצעת בבית ולפי הסקר נשער שניתן להפריד בין משימות הדורשות ריכוז שתבוצענה בבית לבין משימות שיתוף ועבודת צוות במשרד כך שככל הנראה החדר הפרטי ישמש כל עובד למספר שעות קטן יותר ביחס למה שהיה נהוג במשרד רגיל.
בהתאם לכך הנחנו שגם חדר קטן מאוד במשרד יוכל להספיק למילוי המשימות הדורשות שקט וריכוז.

כדי לבחון את עמדות המנהלים לגבי גודל החדר המתאים הגדרנו בסקר 3 גדלי חדרים אפשריים.
מצאנו שרוב המנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש סבורים שחדר בשטח  5 מ"ר הוא מספיק (74%) אבל שטח של 2.4 מ"ר לחדר – מקביל לשטח של עמדת עבודה סטנדרטית היום במשרד פתוח, רק עם קירות ודלת – הוא קטן מידי (68%).

בסביבת עבודה ארגונית שמעוצבת כחדרים פרטיים - איך היית מדרג\ת את האופציות הבאות מבחינת גודל החדר הפרטי?

לפי הסקר רוב המנהלים חושבים שחדר בגודל 5 מ

כדי לבחון אפשרות לשיפור חדרים קטנים מאוד בדקנו האם שקיפות של החדר בשילוב עם אפשרות להצללה על ידי וילון יכול לתרום לשיפור חוויית העבודה גם בחדר קטן מאוד. רוב המנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש (57%) חושבים שחדר שקוף אכן משפר את חוויית העבודה, 29% אינם בטוחים ורק 14% חושבים ששימוש בקירות שקופים אינו מנטרל את אי הנוחות שבחדר קטן מאוד.

בסביבת עבודה ארגונית שמעוצבת כחדרים פרטיים - האם לדעתך עיצוב החדר הפרטי כחדר שקוף (עם אופציה להצללה) משפיע לחיוב על חוויית העבודה בחדר פרטי קטן?

בסקר תפיסות מנהלים ועובדים רוב המנהלים חושבים שגם אם חדר הוא מאוד קטן יהיה יותר נוח לעבוד בו אם יהיה שקוף

לצורך שרטוט קווי המתאר של המשרד העתידי המיטבי באופן כללי נגדיר כמה נתונים בסיסיים שכמובן יש להתאים ספציפית בכל ארגון בהתאם לצרכים ולאפיונים שלו.
נניח שבכל יום נתון מגיעים למשרדים לא יותר ממחצית מספר העובדים, בהתאם לכך נראה שהקצאת מספר חדרים כמספר מחצית ממספר העובדים יכולה להספיק כדי שכל עובד יוכל לקבל חדר פרטי ביום שבו הוא מגיע למשרד. כיון שהחדר יהיה שייך לעובד לימים מוסכמים בלבד ולעובד אחר בימים אחרים יש לדאוג לאפשרות לאחסון פריטים אישיים שהעובד יוכל להציב על שולחנו ביום שבו הוא מגיע למשרד ובכך ליצור לעצמו מרחב פרטי ופרסונלי.
בהתאם להשערה שבמודל העבודה ההיברידי יגיעו למשרד לכל היותר מחצית ממספר העובדים או פחות בכל יום, אפשר יהיה לבנות את המשרד המיטבי ללא הגדלת שטחים שהייתה נדרשת כאשר העובדים נמצאים רק במשרדים ואינם עובדים מהבית ובמקרים רבים גם בשטח מצומצם יותר.

מדדים נוספים

בסקר בדקנו את עמדות העובדים והמנהלים לגבי הגורמים המשפיעים  על רמת הפרודוקטיביות. במקום הראשון, נוחות מבחינת טמפרטורה, מיזוג אויר ואוורור חיצוני. אחריו לפי הסדר: נוחות ישיבה וארגונומיה, רמת פרטיות, איכות תאורה מלאכותית, רמת רעש, כמות תאורה טבעית, קירבה לחלון.

באיזו מידה לדעתך המאפיינים הבאים של סביבת העבודה האישית שלך משפיעים על רמת הפרודוקטיביות שלך (ביצוע משימות, עמידה ביעדים) ?

לפי סקר מנהלים ועובדים הגורם החשוב ביותר לתופקה מיטבית הוא איורור ומיזוג אויר אופטימליים

סביבות עבודה פחות יעילות
במקומות האחרונים בכל המדדים אפשר כאמור למצוא את שיטת העבודה בעמדה חמה ואת העבודה מהבית
שיטת העבודה בעמדה חמה נתפסת כבעלת היעילות הפחותה ביותר מבחינת פרודוקטיביות: 4% בלבד
אבל גם לגבי הפרמטרים שלשמם נועדה השיטה: עבודת צוות, יחסי חברות בין עובדים, תקשורת, תחושת שייכות, מחוברות לארגון ויצירתיות היא משיגה את ההישגים הדלים ביותר, בין 6-8% לעומת 47-70% בחלל עבודה משותף במשרד.
תוצאות הסקר בישראל תומכות בתוצאות סקר שערכו בגנסלר בתחילת 2020 לגבי שיטת העמדה החמה. כ10% מכוח העבודה בארה"ב כבר עובד בשיטה זו אך בסקר שכלל למעלה מ5000 עובדים ברחבי ארה"ב, רק 24% מהעובדים חושבים שהשיטה יעילה.  עובדים בשיטה זו בארה"ב מדווחים על פרודוקטיביות נמוכה יותר ועל חווית עובד פחות טובה.
הפרדוקס באימוץ שיטת העבודה בעמדה החמה הוא הסתירה הבולטת בין המסרים של מנהל או מנהלת משאבי האנוש בארגון שעושים מאמצים רבים ליצור פרסונליזציה ולתת לעובדים תחושת ייחוד, לבין תחושת האנונימיות וחוסר השייכות של עובד או עובדת בשיטת העמדה החמה שבפועל אין להם עמדת עבודה אישית. לכן לפני שמאמצים את השיטה כדאי לבדוק דרכים לפצות על העדר שטח פרטי של העובדים באמצעות יצירת פרסונליזציה בשטחים הציבוריים, למשל על ידי קירות תקשורת.

בדומה לכך, גם עבודה מהבית זוכה למדדים נמוכים, אפילו יותר מאשר שיטת העמדה החמה. 1-7% בכל המדדים פרט למדד של פרודוקטיביות ועמידה במשימות ויעדים שעומד על 13%.
צריך לזכור שהמחקר בוצע בתקופת הקורונה העובדים חווים הפרעות רבות של ילדים שנמצאים מחוץ למסגרות החינוכיות, בני זוג שעובדים מהבית, או תנאי עבודה שאינם הולמים. בנוסף, עבודה מהבית יוצרת ניתוק חברתי שמגביר את תחושת הבדידות והיא גם מקשה מאוד על איזון בין החיים הפרטיים לחיי העבודה.
במיוחד עבור דור המילניום ודור הZ.

עיצוב משרדים על בסיס מחקר
הסקר על עמדות מנהלים ועובדים לגבי סביבת העבודה הפיזית הישראלית הוא דוגמא נוספת לחשיבות המדידה האמפירית בתכנון סביבת העבודה.
ראינו בסקר שתיאוריות על מתודולוגיות עיצוב שונות שיכולות להיראות נפלא על הנייר, נכשלות במבחן המציאות והמחקר, למשל התיאוריה על הגברת שיתוף במשרד הפתוח או בשיטת העמדה החמה. מחקרים וסקרים יכולים לתת מידע רב ערך וחיוני להצלחת הארגון. במקביל להתבססות על מחקרים גלובליים שבודקים מגמות כלליות, כמו למשל, השפעת חדר פרטי על שביעות רצון ותפוקה, על ההחלטות התכנוניות להיות מגובות בסקרים ומחקרים שיבצע כל ארגון כדי להבין את הצרכים הייחודיים שלו לפני שמתכנסים לפרוגרמה תכנונית לסביבת העבודה.
ראינו גם את הקשר ההדוק בין עיצוב המשרדים לבין שביעות רצון, מחוברות ותפוקה של עובדים. מכאן אפשר להסיק שמנהלות ומנהלי משאבי אנוש צריכים להיות מחוברים באופן רציף ושוטף לכל התהליכים של תכנון פרוגרמה עבור משרדי הארגון כדי לדאוג שהתכנון יבטא את רחשי ליבם של העובדים. במידת האפשר, הדרך הטובה ביותר לתכנון משרדים היא שיתוף העובדים ומציאת פתרונות יחד עם ההנהלה בתקשורת פתוחה וכנה.
ואכן, אפשר לראות שחברות רבות כבר מבצעות מחקרים וסקרים פנים ארגוניים לגבי סביבת העבודה הפיזית.
בסקר שערכה חברת הנדל"ן
CBRE ביוני 2020 השתתפו 126 מנהלי נכסים גלובליים, רובם מחברות פורטון 500 ופורטון 100. 39% מהם ציינו שהם מבצעים מדידות של השפעת עיצוב משרדיהם על מחוברות העובדים ו17% מודדים את השפעת סביבת העבודה על התפוקה.

הפתרון המקצועי והטוב ביותר להערכתנו לתכנון סביבת העבודה הוא ביצוע מחקר ממשי על סביבת העבודה שרוצים ליישם בארגון לפני יישום מתודולוגיה ועיצוב כלשהם.

משרד קונספט ומשרד ביקורת
דרך מצוינת לבצע מחקר כזה מיושמת על ידי חוקר הרווארד וM.I.T.  ד"ר בן וובר. וובר מסייע ללקוחותיו לקבל החלטות חשובות לגבי תכנון משרדיהם. לפני ביצוע הקמת משרדים הלקוחות מקימים משרד קונספט ומשרד ביקורת בשטחים קטנים כאשר כמשרד הביקורת יכול לשמש חלק ממשרדי החברה הקיימים. וובר בודק במשך חצי שנה את תפקוד שני המשרדים בהתאם לפרמטרים שונים. אחרי חצי שנה הוא עורך השוואה בין "ביצועי" שני המשרדים כדי לראות האם משרד הקונספט אכן גרם לעובדים לתפקד טוב יותר במסגרת המדדים שנבדקו. רק כאשר התשובה היא חיובית מקבלים לקוחותיו אור ירוק לצאת לדרך ולבנות את משרדיהם. שיטה זו יכולה לחסוך הון עתק לחברות שמתכוונות לבנות קמפוסים ובנייני חברה ייעודיים ומתאימה גם למשרדים בשטחים של 1000 מ"ר ומעלה.

הצעה למשרד קונספט בהתאם למסקנות המחקר
התוכנית שאני מציגה כאן מבוססת על מודל עבודה בחדרים פרטיים עבור עבודה פרטנית של כל עובד\ת ובחלל שיתופי עבור החלקים של העבודה הדורשים עבודת צוות. הקונספט התכנוני תוכנן בהתאם לתמהיל העבודה הצפוי במשרדים בשיטה ההיברידית.
ה"חדקטים" המוצגים כאן הם בגודל מינימלי: מעין עמדת עבודה פתוחה, אבל עם קירות שקופים ואפשרות להורדת וילון לקבלת פרטיות מרבית.
 מומלץ לשלב בין החדקטים צמחיה שגם הוכחה מחקרית כמפחיתה סטרס ומעלה יצירתיות(15%), wellbeing (15%) ותפוקה (6%)  וגם תיצור תחושה של פינה פרטית נעימה.

באופציה A המוצגת למעלה אפשר לראות תכנון של משרדים בשטח כ300 מ"ר שבשיטת העבודה הישנה של משרד פתוח היו מספיקים ל30 איש בערך. גם כאן המשרד מיועד להספיק ל30 איש שמגיעים כמה ימים בשבוע למשרדים. המשרדים מתוכננים לפעילות של שיתוף ועבודת צוות בחללים פתוחים ובחדרי ישיבות ומצוידים גם בתאי טלפון לפגישות זום שקטות. 21 החדקטים המפוזרים בחלל מיועדים לסיטואציה שבה יותר ממחצית העובדים מגיעים בכל יום למשרדים. אם יגיעו פחות ממחצית העובדים למשרדים בכל יום אפשר יהיה להסתפק במספר קטן יותר של חדקטים ואף לצמצם את שטח המשרדים

באופציה B המוצגת למעלה המשרדים הם באותו שטח, כ300 מ"ר אך מכילים 16 חדקטים המפוזרים בחלל במבנה המיועד לצוותים. גם כאן התוכנית מבוססת על הגעתם של יותר ממחצית העובדים למשרדים בכל יום כך שבמידה שמגיעים פחות אפשר לצמצם את שטח המשרדים.

אלמנט חשוב שאני מציעה בתכנון סביבת העבודה המשולבת חדרים פרטיים עם חללים לעבודת צוות ושיתוף הוא יצירת גמישות של החלל על ידי אלמנטים ניידים. כלומר, שימוש בחדקטים על גלגלים וכך אפשרות לשינוי תכנית המשרדים בהתאם לפרויקט שהארגון מבצע בתקופה מסוימת ואפשרות לארגון מחדש מהיר של צוותי העבודה בכל תקופה נתונה.
הגמישות הזו יכולה להיות קריטית להצלחת ארגונים שעובדים על בסיס פרויקטים משתנים וצריכים לבנות כל פעם צוותי עבודה חדשים ויכולה גם לאפשר רב שימושיות בחללים לצרכים מגוונים.

לסיכום
מסתמן שעבודה בשיטה ההיברידית היא כאן כדי להישאר, זו שיטת העבודה המורכבת ביותר שהומצאה עד כה ולכן לדעתנו יש חשיבות רבה אף יותר להתבססות על עיבוד מידע פנים ארגוני ועל ביצוע סקרים ומחקרים פנים ארגוניים כדי שהשיטה תצליח.
מנהלי ומנהלות ארגונים מתלבטים היום יותר מאי פעם באיזה דרך לבחור בצומת הדרכים החשוב שאנו נמצאים בו היום.
לכל שאלה ובדיקה בנושא עיצוב ותכנון סביבת העבודה הפיזית המיטבית והמחקר שיש לבצע בתוך הארגון
כדי לקבל את הכלים המיטביים לקבלת החלטות אתם מוזמנים לפנות אלינו:

מיכל רוזן: 037326997 0544683066        ד"ר גלית סיני קרמונה: 0544530128

 

מעט אודותינו:
מיכל רוזן – מעצבת פנים בוגרת מדעים מטעם אוניברסיטת תל אביב  B.Sc.Te.)) ובוגרת   H.I.T. במגמת עיצוב. מומחית באסטרטגיה של סביבת העבודה ובעיצוב משרדים על בסיס מחקרי. עובדת עם   ארגונים מתחומים מגוונים: הייטק, תקשורת, תעשייה מסורתית, תעופה, ממשלתי ועוד. בפברואר השנה יזמתי את כנס WELL , הכנס הראשון מסוגו בישראל שעסק בעיצוב סביבת העבודה כמצע להצלחה ארגונית. כותבת על הנושא, משתתפת בכתבות ומתראיינת בעיתונות הכלכלית הארצית (גלובס, דה מרקר, כלכליסט) וכן במדיה הדיגיטלית (ערוץ כאן 11)

ד"ר גלית סיני קרמונה –  (Ph.D) מתודולוגית של סקרים וסוציולוגית. בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב.  מתמחה בסקרים ארגוניים, סקרים אינטרנטיים ומחקר סוציולוגי ארגוני. יועצת מתודולוגית לארגונים, יועצת בפיתוח מערכות סקרים ומרצה בתחום הסקרים. בעלת מתודה, חברת בוטיק המתמחה בביצוע סקרי עמדות בארגונים – בקרב עובדים,  מנהלים ולקוחות ומדדים סוציולוגיים ארגוניים של מחוברות עובדים, שיתופיות, אמון, אושר וחוויית לקוח.

לקריאה נוספת: אני מזמינה אותך להתרשם מהמהדורה הדיגיטלית של הכתבה בגלובס המסקרת את תוצאות הסקר.